דוקטורט איננו צירוף מקרים מוצלח של השראה וריכוז. זהו תהליך מובנה, רציף ומדויק, המתקדם צעד אחר צעד מן הסקרנות הראשונית ועד ההגנה הפומבית על התזה. כפי שנוהג לומר פרופ’ עקיבא פרדקין: “מי שמתכנן היטב, כותב היטב. ומי שכותב היטב, גם מגן היטב.” במאמר זה נשרטט מפת דרכים ישימה לתהליך הדוקטורט כולו, החל מניסוח שאלת מחקר, … להמשך קריאה
מבוא: תמונת מצב והצורך בשינוי בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, תחום הדוקטורט עובר שינויים מהותיים בשנים האחרונות. שילוב של מגמות גלובליות, שינויים טכנולוגיים ואתגרים מוסדיים מציבים סימני שאלה על הדרך שבה תהליך הדוקטורט יתנהל בעתיד. פרופסור עקיבא פרדקין מסביר כי הדוקטורט כבר אינו נתפס כמסלול אקדמי בלבד, אלא גם ככרטיס כניסה לעולמות מחקריים ותעשייתיים שונים. … להמשך קריאה
בשנים האחרונות, חלה מהפכה בתחום הכלים הטכנולוגיים, המשפיעה על תחומים רבים, ובכלל זה על עולם המחקר האקדמי. גם תחום זה, שלעיתים נתפס כשמרני, זכה לשדרוגים המסייעים לחוקרים לבצע את עבודותיהם באופן יעיל וממוקד יותר. פרופסור עקיבא פרדקין, שליווה מעל 1,000 סטודנטים לתארים מתקדמים, ממליץ על חמישה כלים חיוניים שיכולים לעזור לכל חוקר בשלבים השונים של … להמשך קריאה
בראיון לאתר פתח תקווה NEWS, סיפר עקיבא פרדקין על תופעות שונות אשר יוצרות דילול ברמת האמינות של מחקרים אקדמיים הזוכים לפרסום. אחת מהן מכונה לפי פרדקין "שיטת הסלמי": במקום לפרסם מאמר אחד מנומק ואיכותי, מפצלים מאמר לשניים או שלושה מאמרים "דלילים" יותר, וזאת על מנת להגדיל את הכמות המפורסמת של המאמרים. הסיבה היא שהלחץ המופעל … להמשך קריאה
מן הראיון של עקיבא פרדקין לאתר 'מלאבס', עולה תמונה לא פשוטה. לפי האמור, בוועדות של כתבי העת השונים, יושבים גורמים אשר בראשם שורה של אינטרסים שונים, שבינם לבין האמת המדעית אין ולו דבר. כאשר מישהו בכל זאת מבקש לפרסם מאמר, מאכילים אותו בהרבה קש והבטחות, ומעבירים אותו מסלול מכשולים ארוך. לא מעוניין? מוזמן ללכת למתחרים.
