אחרי ההגנה: מה עושים עם הדוקטורט ביום שאחרי

מה קורה ביום שאחרי ההגנה? אחרי שנים של קריאה, כתיבה, תיקונים ופגישות עם המנחה, הוועדה מאשרת, והתואר כבר כמעט ביד. ופתאום יש שקט. אין פרק שצריך לשלוח ואין דדליין שמחכה.

לרבים זה רגע של שמחה גדולה, אבל גם של בלבול. התשובה לשאלה "מה עכשיו?" תלויה במטרות שלכם, אבל כמה צעדים מתאימים כמעט לכל מי שסיים דוקטורט.

קודם כל, לסגור את הקצוות הפורמליים

אחרי ההגנה יש בדרך כלל עוד כמה משימות: תיקונים אחרונים שהוועדה ביקשה, הגשת הגרסה הסופית לאוניברסיטה וקבלת אישור רשמי על הזכאות לתואר. כדאי לטפל בהן מהר, כל עוד החומר טרי בראש.

מי שלמד באוניברסיטה בחו"ל ומתכוון להשתמש בתואר בישראל, למשל לצורך דירוג שכר, צריך לבדוק מול הגורמים הרשמיים אילו מסמכים נדרשים. בישראל זה נעשה ביחידה להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך. כדאי לשמור עותקים של כל המסמכים.

כדאי לבקש מהאוניברסיטה כמה עותקים רשמיים של התעודה ושל גיליון הציונים, ולברר אם יש טקס סיום שאפשר להשתתף בו. עבור רבים, הטקס הוא רגע סמלי שסוגר את הדרך בצורה מכובדת.

איך הופכים את המחקר למשהו שאחרים קוראים?

עבודת דוקטורט שנשארת במגירה מפספסת חלק מהערך שלה. אפשר לפרסם מאמר אחד או יותר בכתבי עת מקצועיים, להציג את הממצאים בכנס, או לכתוב גרסה פשוטה יותר לקהל הרחב בתחום שלכם.

פרופ' עקיבא פרדקין מציין שהשלב הזה הוא הזדמנות לחזור אל השאלה שהניעה את המחקר מלכתחילה, ולשאול למי הממצאים יכולים לעזור.

לא חייבים לעשות הכל מיד. אפשר לבחור פרק אחד מהעבודה, לשכתב אותו כמאמר קצר ולבקש מהמנחה עצה לגבי כתב העת המתאים. לפעמים מנחה שמכיר את התחום יכול לחסוך הרבה זמן בבחירה הזו.

לעדכן את הסיפור המקצועי שלכם

הדוקטורט הוא לא רק שורה בקורות החיים. במהלך הדרך רכשתם כישורים של ניהול פרויקט ארוך, ניתוח נתונים, כתיבה מסודרת ועבודה עצמאית. כדאי לנסח אותם במילים שמתאימות לעולם שבו אתם עובדים, בין אם זה חינוך, ניהול, משפט או תעשייה.

זה הזמן גם לעדכן פרופיל מקצועי, לספר לקולגות על הסיום ולחשוב על תפקידים חדשים שהתואר פותח בפניכם, כמו הוראה במוסד אקדמי או הובלת פרויקטים של מחקר בארגון.

מי שכבר עובד בתחום יכול לבדוק אם יש בארגון שלו מקום ליוזמה חדשה שנשענת על הממצאים. מורה יכולה להציע תוכנית שנבנתה מתוך המחקר, ומנהל יכול להוביל שינוי שמבוסס על הנתונים שאסף.

לתת לעצמכם רגע לנשום

אחרי מאמץ ארוך, מותר לעצור. הרבה בוגרים מספרים על תחושת ריקנות אחרי הסיום, וזה טבעי. כדאי לחגוג עם המשפחה והחברים שליוו את הדרך, ולחזור לתחביבים שנדחקו הצידה. זמן כזה עוזר לחזור עם כוחות ועם ראש פתוח לצעד הבא.

פרופסור עקיבא פרדקין, שבמכון PHD INSTITUTE שהקים סיימו מאות רבות של בוגרים דוקטורט, מזכיר שהסיום הוא גם התחלה. לפעמים הצעד הבא מתברר רק אחרי כמה שבועות של מנוחה, ודווקא אז הוא ברור יותר.

לסיכום, היום שאחרי ההגנה הוא נקודת מעבר. סוגרים את הצד הפורמלי, מחפשים דרך לשתף את המחקר, מעדכנים את הסיפור המקצועי ולוקחים זמן לנשום. כך הדוקטורט ממשיך לעבוד בשבילכם גם אחרי שהעבודה עליו הסתיימה.

כתיבת תגובה

נגישות